נ''ב או פ''ס

אולי תתפלאו, אבל למדתי בתיכון במגמה לינגוויסטית. מאחר וזה היה בברה''מ ללא שיטת "היחידות", אני רק יודע את מספר השעות השבועיות לחלק מהמקצועות. רוסית - 8 ש''ש, אוקראינית -6 (והיום אני לא מבין מלה), אנגלית - 4, צרפתית - 2, לטינית - 2. שארית השבוע היה מחולק בין שאר המקצועות.

למה אני מזכיר את זה? יש מעט דברים שאני זוכר מהתקופה ההיא, בכל זאת עברו כבר עשרים שנה מאז. אבל אני כן זוכר את הביטוים "P.S", ו-"N.B" מהשפה הלטינית. המורה הייתה דודה נחמדה בגיל של סבתא שלי, למעשה היא באמת הייתה חברה של הסבתא שלי. 

מצאו אותה באקאדמיה, נדמה לי בפקולטה לרפואה - המקום היחיד (חוץ מהתיכון שלי) שלמדו בו לטינית. היא לימדה אותנו לשים לב להבדלים בין שני הביטוים הדומים האלה.

P.S - ראשי תיבות של post scriptum, בתרגום "אחרי הכתוב". תוספת אחרי המכתב, בד''כ בנושא הלא קשור ישירות לגוף הטקסט העיקרי.

N.B - ראשי תיבות של nota bene, בתרגום "שים לב". זה לא חייב להופיע בסוף הטקסט (לעומת ה-PS), ואמור להיות משהו חשוב, ולא סתם אפנדיקס.

מה קרה בעברית? באיזשהו אופן מוזר, אני משער מבלבול, הקיצור של "פ.ס." או "פ''ס" לא תפס ובמקומו משתמשים ב-"נ''ב", ועוד המציעו לזה פירוש - נוסף בסוף! צורם לי להשתמש בביטוי השגוי "נ''ב" כשברור לי שנפלה טעות הביטוי הנכון "פ''ס" סתם נפלט מהשפה.

אני עדיין מתלבט אם לוותר ללחץ של המצואות, או להמשיך להלחם על מקומה של "פ''ס" בשפה. לא באמת להלחם, אלא פשוט להמשיך להשתמש בה בבלוגים שלי.

מוקדש בחיבה למורה שלי ללטינית.