איך להיכשל בראיון עבודה - חלק 2

בפוסט הזה התחלתי לספר מה אנשים עושים כדי להיכשל הראיון עבודה. אבל, כמובטח יש עוד.

אז איפה היינו? ביקשו ממך להסביר על אחת המערכות שהיית מעורב בהן. צריך לבחור מה להציג ואיך - וחייבים להתכונן לזה בבית. אין צורך להיות ספונטניים ולהתחיל לאלתר בזמן הראיון. קודם כל, רוצים לראות שיש לך ראיה מערכתית, זאת אומרת אתה מכיר את המערכת בשלמותה. מה היא עושה, איזה צורך עסקי היא בא למלא. מה הקומפוננטות העיקריות של המערכת. וכמובן מה בדיוק אתה עשית שם.

• לא לבוא מוכנים לדבר על פרויקט ספציפי

אם בחרת משהו קל מדיי, אז גם לא "מכרת" אתגרים שניצבת לפניהם, גם לא השארת מקום לשאלות עומק. אם בחרת משהו מורכב מדיי, אז כנראה לא תספיק לספר מספיק רקע, או שיקטעו אותך, או שתאבד את תשומת הלב של המראין (הוא עלול פשוט לשבת ולחכות עד שכבר תסיים). ואם עצרו אותך באמצע - תזרום, אל תתעקש לסיים את ההסבר. כנראה המראיין יודע יותר טוב כמה זמן מוקצב לכל חלק בראיון.
תתכונן בבית. תכין משהו שניתן לספר בכלליות ב-3 דקות, ויש מספיק "בשר" שאתה באופן אישי הייתה מעורב בו. אמור להיות ציור סכמתי של המערכת, עם קומפוננטות שיש להם שמות, שכבות, חצים שמראים פעולות בין הקומפוננטות, ועוד. מאוד חשוב שהציור יהיה יפה. אם תצייר מלבן, ותגיד למראיין שזה השרת שפיתחת, זה כנראה לא יספיק. תשתדלו לכתוב יפה ובלי לפספס אותיות ובלי שגיאות (גם באנגלית). הכלל של לכתוב בלי שגיאות הוא כמובן נכון לכל אורך הראיון.

• תכתוב עם שגיאות

בהרבה חברות, במיוחד גדולות, מפתחים משתמשים בקומפוננטות שנכתבו ע''י צוותי התשתיות. זה כמובן בסדר, אבל צריך לדעת איך להציג את זה. "אני לא יודע, השתמשנו בתשתית מוכנה" אינה תשובה מוצלחת. משהו כמו "הייתה לנו תשתית שעזרה לבצע את הפעולות הבאות...". אם אתה אפילו לא יודע מה התשתית עשתה, זה אומר שאין לך ראיה מערכתית, ישבת בקובייה קטנה שלך ולא הצצת החוצה. בד''כ זאת נפילה שקשה להתאושש ממנה בראיון.

• "אני לא יודע, השתמשנו בתשתית מוכנה"

בהסבר על המערכת, חשוב להראות הכרות עם טכנולוגיות רבות. למשל בעולם של Java/J2EE איזכור של שרתי JMS, DB, שימוש ב-EJB, או JPA/JDBC חשובה. זה כמובן מזמין שאלות - כמו למה דווקא JMS, או למה JPA, מה האלטרנטיבות, מה יתרונות חסרונות של כל אפשרות. אבל השאלות האלה צפויות, וקל להתכונן אליהן. הדבר הכי נוראי זה להגיד - "ככה זה כבר היה כשהגעתי". התשובה הזאת גם מצביעה על זה שאתה באמת לא מבין מה הסיבה הטכנית, ויותר גרוע - זה שאתה אפילו לא התעניינת. זה שוב מראה שאתה הייתה בורג קטן במערכת, ולא תוכל לקבל אחראיות אמיתית גם במקום הבא.

• "ככה זה כבר היה כשהגעתי"

בוא נגיד שעברת את החלק הזה בשלום (או לא בשלום). אם נשאר זמן, בדרך כלל שואלים שאלה טכנית נוספת, אחת או שתיים. אני באופן אישי לא אוהב חידות, אז לא אדבר עליהן. בשאלה המוכנה, תקשיב טוב לשאלה עצמה. מצפים שתזכור את הפרטים, ולא תשאל על שוב הדברים שנאמרו. אתה יכול לרשום על הלוח כדי לא לשכח - זה גם מראה על קפדנות מסויימת. לעיתים בשאלה במכוון חסרים פרטים אז זה בסדר "לסמן גבולות גזרה" - לוודא אם המראיין החסיר פרטים במכוון. זה בסדר לנסות ולוודא את השאלה ע''י ניסוח שלה מחדש (re-phrasing). "אז יש לנו ..., והם מסודרים ... וצריך למצוא..., נכון?"
לפעמים השאלה לא ברורה למועמד. זה יכול לקרות, במיוחד אחרי שהמראיין שאל אותה כבר עשרות פעמים - אז אולי הניסוח הפעם לא היה מספיק חד. אבל לא צריך לנסות לשכנע את המראיין שהוא בעצמו לא מבין את השאלה. אולי נשאלת שאלה דומה בעבר, או פשוט לא הבנת טוב - אבל המראיין יודע מה הוא שואל. 

• תתעקש שהמראיין לא הבין את השאלה

התשובה להרבה שאלות יכולה לקחת הרבה כיוונים - אז אם המראיין אומר לך משהו כמו "אני מעדיף לא להתמקד בבעיות סנכרון", או "חשוב שתתמקד במבנה הנתונים יותר וב... פחות" - אז פשוט תציית. אם תתווכח, ותעשה סנכרון מושלם - עדיין לא ענית טוב על השאלה. לפעמים המראיין ניתן הכוונה יותר מעודנת או רמזים. אל תפספס אותם - הם בדרך כלל מלה אחת מהפתרון, אז המראיין לא יוכל להוסיף מלים נוספות, גם אם תבקשו.

• לא להקשיב לשאלה, לא להקשיב לרמזים

בדרך כלל אחרי שסיימת לענות על הכל, המראיין שואל את המועמד אם יש לו שאלות.
לפני שמתחילים לשאול, צריך לנסות ולהבין מה מצבך. אם לקראת הסוף המראיין מבקש סליחה ויוצא לכמה דקות מהחדר - זה בדרך כלל אומר אחד משני דברים - או שהוא נורא סבל ויצא לשתות קצת מים, או (ובדרך כלל יותר סביר) שהוא רצה לבדוק אם עוד מישהו יכול לראיין אותך מייד אחריו - וזה סימן מצוין! אם גם לך יש תחושה טובה, אז אולי כדאי לשאול עוד קצת על הפרויקט, שיטות פיתוח, גודל של הצוותים, וכו'. אם התחושה לא טובה, אז אולי כדאי לעשות צעד אמיץ ולנסות להסביר למראיין למה לא הלך טוב. למשל - תראה, אני מאוד התרגשתי היום, רק התחלתי את תהליך החיפוש זה היה הראיון השני שלי בסה''כ. או, אני מצטער, זה בראיון הרביעי שלי היום - אני נורא עייף ועוד לא אכלתי. ואז תציע לנסות עוד שאלה - יש לזה סיכוי מסוים, במיוחד אם נשאר עוד זמן. או אם נתנו לך חידה - אז אפשר להגיד שאתה לא חזק בחידות, ואם אפשר לקבל צ'אנס נוסף אם שאלה אחרת.

ואם כבר דיברנו על חידות - לא משנה מה - אל תתייאש. תמשיך לחשוב בקול רם ולייצר רעיונות לפתרון. אפילו אם לא הצלחת לפתור - לפחות הראת שאתה לא ותרן, ואתה מוכן להזיע קצת.

• לוותר מהר

אם אתה מרגיש שהמראיין חסר סבלנות, אז או שנגמר הזמן והוא באמת חייב לסיים, או שאולי ההערכה הייתה מוטעת - אולי באמת לא הלך טוב. זה הזמן לשנות את הגישה.
אחד המועמדים השתמש בשיטה מאוד מעניינת - הוא התחיל לשאול איזה סוג עובד אנחנו מחפשים. וכשהתחלתי להגיד שזה צריך להיות מישהו חזק מבחינה מקצועית, עובד טוב בצוות, ועוד ועוד, שמתי לב שהוא מהנהן. לרגע זה נשמע לי כאילו הוא עזר לי לתאר לא סתם מועמד מושלם, אלא את עצמו. ממש "הכתיב" לי את המלים של סיכום הראיון.

במהלך כל הראיון - תהיה חי, תתלהב, תראה שאתה גאה במה שעשית. אם אתה "עייף מהחיים", שחוק, ואפאטי, תצטרך להעמיד פנים. אף אחד לא רוצה לקבל עובד חסר תשוקה לעבודתו.

• תהיה "עייף מהחיים"

ועוד טיפ-בונוס - שמור את דעתך לעצמך. זה כולל כל סוג של ביקורת - החל מהטכנולוגיות שהשתמשת, דרך המנהלים\עמיתים שלך, חברות שעבדת בהן, והמוצרים שפיתחת. תשמור גם את הציניות והסרקזם לפעם אחרת. 

• תביע דעות

זהו זה, מקווה שעזרתי.